תוספות שיער טבעיות או סינתטיות

קיימות שיטות מגוונות להארכת שיער וסוגים רבים של תוספות שיער. עד שלהי המאה ה-20 היה נפוץ השימוש בשיטת חיבור טראסים, שהם קווצות שיער המחוברות לפיסת בד, אשר חוברו לשיער בסיכות ותופסנים (קליפסים). בהמשך התפתחו תוספות שיער קבועות יותר, הסיכות הוחלפו בדבק והטראס נגזר לחתיכות קטנות וחובר באמצעות דבקים למיניהם. שיטה זו זכתה לביקורת כמזיקה לשיער הטבעי, לא מספיק נסתרת ואסתטית. החיסרון של שיטה זו הוא שהחיבור הגדול המלא בדבקים שונים כמעט בלתי ניתן להסרה, ופוגע בקווצת השיער הטבעי אליה הודבק.

לפיכך, התפתחו שיטות אחרות להארכת שיער, למשל השחלת קווצת שיער טבעי לתוך חרוז מתכת, למשל, אלומיניום, המוצמד לקצה תוספות השיער. לאחר שהחרוז מלא בקווצת השיער, מעצב השיער לוחץ על החרוז בעזרת פלייר כדי שיחזיק את תוספת השיער ויחבר אותה. בתוך החרוז יש דבק סיליקון או דבק כימי אחר המחזיק את תוספות השיער לזמן ממושך יותר. החרוז באמצעותו מחוברות תוספות השיער הוא קטן יותר בגודלו מחיבור הטראס בדבקים, והנזק קטן יותר מהנזק שמסב הטראס. החסרון של שיטת תוספות שיער זו הוא שהחרוז לוחץ על השיער הטבעי וכתוצאה מכך שובר את קווצות השיער, וכך נשאר שיער דליל שלבסוף נושר, ויש צורך לעיתים תכופות לחדש את תוספות השיער הנושרות שוב ושוב.

שיטה חדישה יותר שפותחה בשנים האחרונות היא חיבורי הלחמת הקראטין. בשיטה זו החיבור הוא הקטן ביותר מבין שאר שיטות תוספות השיער, והוא מתחבר בהלחמה קרה או חמה לשיער הטבעי. חיבור הלחמת הקראטין מורכב מחלבונים ופולימרים, שאינם נושרים במגע עם מים חמים או במהלך שימוש במייבש שיער (פן). תוספות שיער אלו מוסרות רק כאשר הן באות במגע עם חומר מנטרל אשר מותז עליהן לפני הסרתן.

חידוש נוסף בעולם השיער נקרא הדמיית שיער בה מחדירים לשכבת העור העליונה (אפידרמיס) פיגמנטים מדמים זקיקי שיער ובכך יוצרים אפקט מלא יותר בקרקפת דלילה.

Share this post

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email